הכרעת דין בתיק תת"ע 2058-04-12

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 20.10.11  בשעה 19.55 או בסמוך, ברחוב אבן גבירול פינת שאול המלך תל אביב, גרם הנאשם הפרעה לתנועה בכך שסטה עם רכבו בפראות ללא איתות וגרם לשוטרת לבלום בלימת חירום.  בניגוד לתקנה 21 (ב) (3) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961.

הנאשם כפר באשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העידה השוטרת בתיה רקח. עדותה נשענה רובה ככולה על הדו"ח אשר היא רשמה ביום המקרה - ת/1. על פי רישומה של השוטרת, ביום האירוע, הנאשם נסע על רח' אבן גבירול לכיוון צפון בנתיב האמצעי מבין 3 נתיבים. הרמזור שבכיוון נסיעתו דלק באור אדום. הנאשם האט את מהירות נסיעתו ולפתע סטה בחדות לנתיב שמאלי קיצוני. השוטרת רכבה על קטנוע בנתיב השמאלי. צפרה לנאשם הנאשם הגביר את מהירות נסיעתו כדי להשלים את המעבר לנתיב השמאלי מבלי שאותת. זאת, כאשר השוטרת נאלצה לבלום בלימת חירום כדי למנוע תאונת דרכים. הנאשם נעצר בנתיב השמאלי בשל האור האדום שדלק ברמזור. השוטרת הורתה לנאשם לעצור ורשמה לו דו"ח.

תגובת הנאשם לאוזני השוטרת במעמד רישום הדו"ח היתה: "אני ראיתי אותך את היית רחוקה ממני היה אדום ברמזור". אל תרשמי לי דו"ח חג היום, אם יש לך תסביך נשי בעיה שלך."

בבית המשפט טען הנאשם כי הגיע מרחוב קפלן, פנה ימינה, הנתיב הימני זוהי פרנסתו של הנאשם כנהג מונית "יש שם נוסעים." הנאשם נסע לבדו. לטענת הנאשם לרכבים המגעים מרחוב אבן גבירול וממשיכים ישר היה אדום ברמזור. בין הרכבים הייתה גם השוטרת. דבר המעיד לדברי הנאשם על מרחק רב בינו לבין השוטרת. כשהגיע הנאשם לאמצע הדרך ראה שהוא בנתיב הימני, בסוף הנתיב הימני היה רכב. במידה והנאשם היה עוצר אחריו, הרי שהיה סוגר את הנתיב  הימני לפניה ימינה. לדברי הנאשם הוא לא התכוון לפנות ימינה. הנאשם הביט במראה ראה שהרכבים רק החלו בנסיעה והחליט על מנת שלא לסגור את הנתיב הימני לפנות לנתיב השמאלי שהיה בו רכב אחד. השוטרת הגיעה מהנתיב הסמוך, הסתכלה עליו, "כנראה שהפרצוף שלי לא מצא חן בעיניה," השוטרת ביקשה מהנאשם לעצור בצד ורשמה לו דו"ח. לדעת הנאשם השוטרת נסעה במהירות גבוהה. הנאשם הבהיר לה את זה וזה לא נעם לאוזנה. לדברי הנאשם אם אכן היה מבצע את העבירה, התוצאה הייתה צריכה להיות חמורה בהרבה שכן השוטרת הייתה על קטנוע והיא הייתה נפגעת.

בחקירה נגדית השיב הנאשם לשאלה "אתה וידאת שהנתיב פנוי?" תשובה "לא הייתה תנועה כולם היו באדום ברמזור." בנוסף נשאל הנאשם האם "      לפני שסטית שמאלה ראית אותה?" והשיב "לא. ראיתי את מכלול התנועה שהגיעה מאחור."

לאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי כי עדות השוטרת היא אמת.

הנאשם הודה כי אכן סטה. אולם לטענתו לא הפריע לתנועה שעה שסטה לנתיב השמאלי. ראשית, יצוין כי בדו"ח נרשם כי הנאשם לא אותת בעת הסטייה מהנתיב. דו"ח זה הוקרא לנאשם במעמד החקירה הראשית של העדה והוסבר לנאשם כי על כל מה שבמחלוקת על הנאשם לחקור את השוטרת. הנאשם לא טען בשום שלב כי אכן אותת ואף לא חקר את השוטרת בשאלה זו. בנסיבות אלו אני מוצא את גרסת השוטרת כנכונה.

הנאשם טען בפני כי השוטרת הגיעה במהירות לאחר שיצאה מהצומת עם רח' קפלן. טענה זו אין לה על מה להתבסס. כיוון שהנאשם בעצמו לא יכול היה לומר כי ראה כלל את השוטרת, אלא השתמש פעמיים במינוח עמום של "ראיתי את כל התנועה" זאת לאחר שנשאל פעמיים בשאלה פרטנית האם ראה את השוטרת. (עמ' 3 שורות 24-29 לפרוטוקול). תשובותיו העמומות של הנאשם וניסיונו להתחמק מתשובה מביאות אותי לכלל מסקנה כי הנאשם כלל לא ראה את השוטרת, בניגוד לתגובתו בדו"ח שם טען כי ראה את השוטרת. תשובותיו המתחמקות של הנאשם לא עשו עלי רושם טוב ונראה כי הן מנסות לשרת את מטרתו של הנאשם להסיר אחריות לסטייה בה נהג.

התרשמותי היא כי הנאשם סטה בין הנתיבים כפי שהודה, לא ראה את השוטרת על הקטנוע כיוון שהיה עסוק בחיפוש לקוחות כפי שטען בפני. השוטרת צפרה לנאשם אולם הוא לא שמע צפירה זו כטענתו. השוטרת כתוצאה מהעובדה שהנאשם לא היה ער למתרחש בנתיב השמאלי נאלצת לבלום בלימת חירום כדי למנוע התנגשות עם רכבו של הנאשם.

הנאשם טען בפני כי השוטרת "סימנה אותו", כיוון שפרצופו לא מצא חן בעיניה. לא מצאי אף ראייה ולו קלושה לטענה זו, וודאי שהנאשם לא הביא אף ראייה כזו. בהעדר היכרות קודמת בין השוטרת לנאשם או נסיבות בהן השוטרת תחפש להעליל על הנאשם איני מוצא נסיבות שלא לקבל את גרסת השוטרת לקרות האירועים, זאת לאור הרושם האמין שהותירה בי השוטרת שהייתה עניינית במתן הודעתה בבית המשפט.  

סוף דבר, בהישעני על עדות השוטרת, לה אני מאמין ולאחר שהזהרתי עצמי כי מדובר בעדות יחידה, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום,  י"ג  בחשוון, תשע"ג , 29 אוקטובר 2012, במעמד הצדדים